top of page
קובה
החופש המוחלט
טיילתי בקובה במשך שבועיים: במחצית הראשונה של אוגוסט 2014.
נכון, אני לא מתיימרת להכיר את המדינה הו לעומק, אבל השבועיים האלה הספיקו כדי שקובה תיכנס לי לנשמה.
כנראה זו קומבינציה של חופים שלווים, נופים ירוקים, אנשים טובים ושמחים, תחושת בטחון מוחלטת ברחובות, ניתוק מוחלט (אין אינטרנט. אין WIFI) והרבה הרבה סלסה.
ממליצה לכם בחום גדול לבקר באי המופלא הזה.
אני, בטוח, אגיע לשם שוב ושוב!
לימור שנהר
Follow Me
טיילתי בקובה במשך שבועיים, במחצית הראשונה של אוגוסט 2014.
מובן שבתקופה כל-כך קצרה איני מתיימרת לומר שאני מכירה את המדינה הזו לעומק, אבל השבועיים האלה הספיקו, כדי שקובה תיכנס לי לנשמה.
כנראה זו קומבינציה של חופים שלווים, נופים ירוקים, אנשים טובים ושמחים, צבעוניות עזה, תחושת ביטחון מוחלטת ברחובות, ניתוק מוחלט (בלי אינטרנט. בלי WiFi) והרבה הרבה סלסה, שגרמו לחופשה הזו להיות מושלמת.
אכן מוזר לקרוא לקובה, שהיא מדינה קומוניסטית, אי מבודד ושרוב תושביו עניים מאד "החופש המוחלט" - אך זו בדיוק התחושה שהייתה לי במשך כל תקופת שהותי באי היפה הזה.
אתם מוזמנים לשוטט באתר שבניתי, הכולל קצת עצות, תמונות שצילמתי ותובנות (במשקל נוצה).
אתר זה לא מנסה להיות מדריך תיירים שלם ומקיף לקובה, אלא רק לייצג את מה שאני ראיתי, חוויתי ולמדתי.
גילוי נאות: אני דוברת ספרדית לא רעה, ואין ספק שעובדה זו, שגרמה לי לתקשר עם מקומיים, החל מלהשיג מידע חשוב ועד לשוחח לעומק על ה'מצב' אצלם או אצלנו, שידרגה משמעותית את הטיול.
אני ממליצה לכם בחום גדול לבקר באי המופלא הזה. מקווה שהתמונות שתיראו פה והטקסט שסביבן, יגרום לכם לעשות זאת. אני, בטוח, אגיע לשם שוב!
לכל מי שיש שאלות או התלבטויות לגבי ביקור מתוכנן בקובה, מוזמן ליצור איתי קשר ואענה בשמחה.
לימור שנהר
נ.ב.
למה guagua?
כך קוראים בסלנג קובני לאוטובוס...
ספטמבר 2014
bottom of page